הפונקציה LET
הפונקציה LET היא פונקצית מערך דינמית שהוצגה ב-Excel 365. היא מאפשרת להצהיר ולהגדיר משתנים בתוך נוסחה, מה שהופך את הנוסחאות לקריאות ויעילות יותר.
הפונקציה יעילה במיוחד בחישובים מורכבים, שבהם יש חזרה על אותה נוסחה או ביטוי.
תחביר
LET(name1, value1, [name2, value2], …, calculation)
name1: שמו של המשתנה הראשון.
ככלל, רצוי לבחור שמות משמעותיים שיבהירו לנו מה משמעות המשתנה.
value1: הערך או הביטוי המשויך ל- name1
באותו האופן ניתן להוסיף משתנים וערכים נוספים לפונקציה
calculation: החישוב שאותו נרצה להחיל על המשתנים שהוצהרו.
ככלל, תמיד יהיה לנו מספר אי זוגי של ארגומנטים, כאשר השם והערך יופיעו בצמדים, והארגומנט האחרון הוא החישוב.
איך הפונקציה LET עובדת?
בעקרון, הפונקציה משייכת ערכים, נוסחאות או פונקציות למשתנים, ומאפשרת לערוך את החישוב על ידי שימוש בשם המשתנה, ולא בנוסחה עצמה.
לטעמי, הכי קל להבין את הפונקציה, אם נחשוב על שימוש בשמות בגיליון.
בדיוק כפי שבגיליון אנחנו יכולים לתת שם לתא או לטווח, ובמקום להפנות לתא או הטווח, נשתמש בשמם, כדי להקל על ההבנה,
כך השימוש בפונקציה LET עוזר לנו לנתח ולהבין את החישוב בהמשך.
הערה חשובה – המשתנים פעילים רק בתוך הפונקציה. לא ניתן להשתמש בהם במקומות אחרים בקובץ.
שלבי העבודה
- הצהרה על המשתנים:
בשלב הזה נקבע מהם המשתנים שנשתמש בהם והערך או הביטוי המשויכים אליו. הערכים יכולים להכתב ישירות בתוך הפונקציה, או להפנות אל טווחים בגיליון. - החישוב הראשי:
לאחר הצהרת המשתנים, נשתמש בהם בחישוב הרצוי. השימוש במשתנים חוסך לנו חזרה על הנוסחה, כך שניתן להשתמש בשם המשתנה, במקום בנוסחה עצמה.
דוגמאות מעשיות
מכיוון שהמאמר הזה הוא מאמר מבוא, אשתמש בדוגמה פשוטה לצורך הבנת הנושא.
מובן מאליו שלצורך הדוגמה הזו אין צורך להשתמש ב LET, אשר מאריכה את הפונקציה הפשוטה, אולם היא תמחיש היטב את תהליך העבודה.
בדוגמה שלנו, ארצה להכפיל מחיר בשיעור המע"מ.
לו היינו עובדים עם נוסחת גיליון פשוטה, היינו מכפילים את הערך ב 1.17, או שהיינו נותנים לתא שבו רשום שיעור המע"מ שם משמעותי. אני נוהגת להשתמש בשם VAT.
בדיוק באותו האופן, אנחנו יכולים להקצות למשתנה VAT את הערך 1.17, ולהשתמש בו בתוך הנוסחה,
או להפנות לתא שמכיל את הערך (ייתכן ויהיה עליכם לקבע את ההפניה, בהתאם לצורך).
ואיך תיראה הנוסחה?
אני מזכירה לכם – הפרמטר הראשון הוא השם שניתן למשתנה, הפרמטר השני הוא הערך או ההפניה לתא עזר, והשלישי הוא החישוב:
=LET(VAT, 1.17,A2*VAT)
כלומר – הצהרנו על המשתנה VAT, נתנו לו את הערך 1.17, ובחלק האחרון השתמשנו בו בתוך הנוסחה.
ובואו נראה איך זה נראה בגיליון עצמו:
בעמודה A יש לנו רשימה של מחירים, ובעמודה B רציתי לחשב את המחיר כולל מע"מ.
לכן, בשלב הראשון הצהרתי על המשתנה VAT, בשלב השני נתתי לו ערך (במקרה שלנו – 1.17), בשלב השלישי השתמשתי בו בנוסחה.
מכאן ואילך ה LET מתנהגת כמו כל פונקציה רגילה, כך שיכולתי לגרור אותה ולקבל את התוצאות המתאימות.
יתרונות השימוש ב LET
- נוסחאות קלות יותר להבנה: אנחנו יכולים להחליף נוסחאות מורכבות בשם פשוט, ולהשתמש בו בתוך הנוסחה
- תחזוקה קלה יותר: מכיוון שאנחנו לא צריכים לחזור על אותה נוסחה מורכבת בכל פעם מחדש, אלא רק להשתמש בשם שנתנו לה,
אז בכל מקרה של שינוי בנוסחה, נשנה אותה פעם אחת בלבד בתחילת הנוסחה, ובכל מקום שבו אנחנו משתמשים בה לחישוב, היא תשתנה באופן אוטומטי - מהירות חישובים: כאשר אנחנו משתמשים בנוסחה, אקסל מחשב אותה בכל פעם מחדש,
אולם כאשר אנחנו משתמשים בשם, אקסל מחשב אותה פעם אחת בלבד, ואז משתמש בשם שנתנו לה קודם לכן.
ולסיכום, אני שוב חוזרת ומזכירה, לדוגמה פשוטה כזו אין שום טעם להשתמש בפונקציה LET,
משום שקל הרבה יותר להכפיל את הערך ב 1.17, או להפנות לתא עזר (עדיף כזה שנתנו לו שם משמעותי), אולם הדוגמה הזאת מבהירה היטב את דרך פעולתה של הפונקציה.
במאמר הבא אדגים לכם כיצד לחשב שעות עבודה, באמצעות נוסחה מורכבת, אשר ניתן לפשט אותה מאוד באמצעות שימוש ב LET.